המבצעים דבאח חברה לעבודות בנין בע"מ נגד רשם הקבלנים

בפני כב' השופטת גיליה רביד

 

מערערת

המבצעים דבאח חברה לעבודות בנין בע"מ

באמצעות ב"כ עו"ד גאזי שאוקת

נגד

משיב

משרד שיכון, רשם קבלנים

 באמצעות פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

 עו" ד מאיה לויאן

 

פסק דין

הערעור שבנדון הוגש על החלטת ועדת הערר לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות התשכ"ט-1969 (להלן:"חוק הקבלנים") שניתנה ביום 11.4.12, בתיק וע' 11545-09-10 (להלן:"פסק הדין") ואשר במסגרתו נדחה ערר שהגישה המערערת על החלטות רשם הקבלנים מיום 4.7.10 ומיום 30.11.10 שלא להתיר למערערת להירשם בפנקס הקבלנים לענף המשנה 130 – בטונים ובניית שלדים (להלן: "ענף המשנה 130").

עובדות הרקע הצריכות לענייננו:

1. המערערת הינה חברה משפחתית לעבודות בנייה אשר מנהליה הם האחים מוחמד דבאח (להלן: "מוחמד") ואחמד דבאח (להלן: "אחמד").

2. בטרם נידרש לסוגיית אי רישום המערערת בפנקס הקבלנים לגבי ענף המשנה 130, היא הסוגיה המונחת לפתחו של בית המשפט בערעור זה, נכון יהיה לפרט בקצרה את השתלשלות האירועים המתייחסת לשני ניסיונות קודמים שעשתה המערערת להירשם בפנקס הקבלנים.

א. בשנת 2007 הגישה העוררת בקשה להירשם בפנקס הקבלנים לגבי ענף משנה 131 וזאת על בסיס ניסיונו וכישוריו של מוחמד (מנהלה היחיד באותה עת). בהוראת המשיב זומן מוחמד למבחנים, אך משלא ניגש אליהם- נמחקה בקשתו (ראה האמור בעיקרי טיעון מטעם המשיב סעיף 17 –שעליהם לא חלקה המערערת).

על החלטת המשיב בהליך זה, בכלל זה על ההחלטה לדרוש ממוחמד להתייצב לבחינות, לא הוגש ערר.

ב. בחודש נובמבר 2008, או בסמוך לכך, הגישה המערערת בקשה להירשם בפנקס הקבלנים לענף ראשי 100 –בניה (להלן: "הבקשה לענף 100"). מדובר בבקשה שנסמכה על סעיפים 4(א)(3) ו- 4(א)(5) לחוק הקבלנים יחד עם תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (מנהלי עבודה) התשמ"ב-1982. המערערת ביססה את בקשתה על ניסיונם וכישוריהם של שני מנהליה דהיום אחמד ומוחמד, וצירפה לבקשתה: תעודת גמר של מוחמד מיום 22.1.2007, לפיה סיים לימודיו בקורס קבלנות בניין של ענף 100, אישור על היות אחמד מנהל עבודה מוסמך על פי דרישות משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, וכן, אישורים לגבי מקומות התעסוקה של מוחמד ושל אחמד (ראה נספח 3 להודעת הערעור וצרופותיו).

הדיון בבקשה הועבר לוועדה מייעצת אשר ביום 1.12.09 החליטה להמליץ בפני המשיב לדחות את הבקשה (ראה מוצג 3 בתיק מוצגי המשיב). המשיב אימץ את המלצת הועדה המייעצת ואת נימוקיה, כפי שפורט בהחלטתו מיום 27.12.09 (מוצג 4 בתיק מוצגי המשיב). הדחייה נומקה בכך שאחמד, למרות היותו מנהל עבודה מוסמך, נעדר ניסיון עבודה כנדרש בחוק ובתקנות, שכן לא זו בלבד שהמינוי היחיד למנהל עבודה שהמציא כראיה, מכסה תקופה של שנתיים בלבד (מתוך 6 הנדרשות בחוק), אלא שהחברה שבה עבד, עסקה בעבודות בנייה בניגוד לחוק. אשר למוחמד, שאינו מנהל עבודה מוסמך, הוא לא המציא אישור על כך שבאותם מקומות שבהם עבד לטענתו כמנהל עבודה, הוא מונה לתפקיד זה כדין ומינויו נרשם כחוק במרשם שמתנהל במשרד התמ"ת. למעלה מן הצורך צוין, שלא הוכח ששימש כשכיר.

על החלטה זו, לרבות לגבי העובדה שלא ניתנה התייחסות בהחלטה ללימודיו של מוחמד והאפשרות להכיר בהם- לא הגישה המערערת ערר.

3. בחודש מאי 2010, חודשים ספורים בלבד לאחר דחיית הבקשה הקודמת, הגישה המערערת למשיב בקשה שלישית במספר והפעם עתרה לרישומה בפנקס הקבלנים לענף המשנה 130- היא הבקשה הרלוונטית לערעור זה. המערערת נסמכה בבקשתה כמעט על אותם נתונים ועל אותם פרטי ניסיון וכישורים של שני מנהליה, אשר פורטו על ידה בבקשה הקודמת לענף 100. המשיב דחה את בקשת הרישום בהחלטתו מיום 4.7.10, בזו הלשון: "אין לנו אלא לחזור על האמור במכתבו של הרשם מיום 27.12.09. אין באמור כדי להאריך את המועד להגשת ערר ו/או לגרוע או לפגוע בטענה כלשהי העומדת לרשם לרבות טענות סף" (ראה נספח 6 להודעת הערעור).

 

4. על החלטה זו של המשיב עררה המערערת בחודש ספטמבר 2010 בפני ועדת ערר לפי חוק רישום קבלנים – הוא הערר נשוא הערעור הנוכחי.

יצוין, כי טרם הדיון בערר הנ"ל, לאור בקשת ב"כ העוררת, הובאה הבקשה בתאריך 4.11.10 לבחינה נוספת בפני ועדה מייעצת (ראה מוצג 5 למוצגי המשיב). משום מה, לא ראו לנכון מנהלי המערערת, או מי מטעמם, להתייצב בפני הועדה המייעצת כדי לשטוח את טענותיהם ו/או לענות על שאלות רלוונטיות. הועדה המייעצת שבה ועיינה במסמכי המערערת והמליצה בפני המשיב לדחות את בקשת הרישום לענף המשנה 130. את המלצתה נימקה הועדה המייעצת בכך שהמערערת לא המציאה אף מסמך שיסתור את נימוקי הדחייה הקודמים שפורטו בהחלטה לגבי ענף 100, נימוקים שהם תקפים ורלוונטיים גם לבקשה הנוכחית. המשיב אימץ את המלצות הוועדה המייעצת ואת מסקנותיה, ובהחלטתו מיום 30.11.10 דחה בשנית את הבקשה (מוצג 6 למוצגי המשיב).

פסק הדין של ועדת הערר:

5. הערר שהגישה המערערת בפני ועדת הערר, כמוזכר לעיל, נדחה לאחר בחינת טיעוני הצדדים ולאחר עיון במכלול הראיות הרלוונטיות. ועדה הערר עמדה בהחלטתה על חשיבות הפיקוח על עבודות בניה הנדסיות בכל תחומיהן. היא הדגישה את המעמד המיוחד שניתן לעבודות השלד בדיני קבלנות הבניין והחשיבות היתרה שיש להכשרה מתאימה של העוסקים במלאכה זו, על בסיסה מוקם המבנה כולו. היא ציינה, כי רשם הקבלנים הוא נאמנו של הציבור ושומר הסף של מקצוע קבלנות הבניין לכל שלוחותיו ועליו להקפיד על כך שבשערי מקצוע מורכב ורב ענפים זה יבואו רק בעלי מקצוע ראויים ומתאימים הממלאים אחר חובותיהם המקצועיות כאמור בדין, איש איש לפי סיווגו וכישוריו.

ועדת הערר התייחסה לסעיף 4(ב) לחוק הקבלנים המגדיר מי רשאי להירשם בענפי המשנה וכן לתקנה 2 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ראיות ומבחנים לענפי משנה) התשמ"ט-1988 (להלן: "תקנות הרישום") ומנתה את הקריטריונים לרישום לענף המשנה הרלוונטי לענייננו. היא הדגישה, כי כאשר נדרש להוכיח ניסיון תעסוקתי, ברי שמדובר בניסיון שנרכש כדין ולא כזה שנרכש בעבירה. והיא והפנתה אל ההחלטה בבג"צ 2386/03 בעניין אחמד סעיד עודתאללה. עוד התייחסה הועדה לסעיף 2 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית) תשמ"ד-1984 שם נקבע שעבודות הנוגעות לשלד יבוצעו בידי קבלנים רשומים בלבד, וזאת גם אם מדובר בעבודות שלד בהיקף נמוך. מכאן, שהיה על המערערת להוכיח שהניסיון של מנהליה נרכש כדין, למשל, בדרך של עבודה כשכיר אצל קבלן מורשה ואין די להצביע על עבודה בגדרי המערערת, שאינה קבלן מורשה. מסקנת הוועדה הייתה שהמערערת לא הראתה שהיא עומדת בתנאים הנדרשים על פי החוק והתקנות.

עוד ציינה ועדת הערר, כי החלטת המשיב לדחות את בקשת העוררת התבססה על החלטת הועדה המייעצת המורכבת ממומחים מהדרגה הראשונה בתחום הבניה. מראש, בהחלטה מסוג זה תתערב ועדת הערר רק במקרים נדירים, שהמקרה הנוכחי אינו נמנה עליהם.

באשר לטענת המערערת כי מוחמד הינו בוגר בית ספר מקצועי אשר לטענתה נמנה עם רשימת בתי ספר או קורסים שנקבעו דרך כלל לענף פלוני, בהתאם לסעיף 4(ב)(3), קבעה הועדה כי טענה זו נדחתה כבר בהליכים אחרים שהתקיימו בפני ועדת עררים בהרכב אחר והעוררת לא ערערה על כך ולכן אינה יכולה להחזיר את הגלגל לאחור ולהעלות טענות שלא העלתה במועד. לא זו אף זו, לטענת הועדה, אין די בכך שמוחמד יצביע על רכיב של השכלה, אלא עליו גם לצלוח את משוכת הניסיון המקצועי.

 

6. את טענות המערערת ניתן לסכם בקצרה כדלקמן :

א. טעתה ועדת הערר בכך שהחליטה ללכת בדרכו של המשיב ולהסתמך על ההמלצה שניתנה בשנת 2009 לגבי ענף 100 מבלי לבחון את הדברים מחדש, שכן הרישום לענף המשנה "פחותים" מהתנאים לרישום לענף הראשי, בין היתר בהסתמך על הוראת סעיף 2(ב) לחוק הקבלנים הקובע כי הרשום לענף הראשי רשאי לבצע עבודות בכל ענפי המשנה.

ב. המשיב, ובעקבותיו גם ועדת הערר, לא הכירו בניסיון עבודה נצבר של מנהלי המערערת מאז 1999. הדרישה כי תוכר רק עבודה כמנהל עבודה שמינויו נרשם במשרד התמ"ת (להבדיל ממנהל עבודה שעסק בכך בפועל) היא שרירותית ובלתי מידתית. ב"כ המערערת הפנה בעניין זה לעמ"נ 239/09 (מחוזי ת"א בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) מפתחי הגליל נגד רשם הקבלנים, ( פורסם בנבו, 18.3.2010).

ג. הדרישה הנ"ל היא פרי הנחייה של רשם הקבלנים הנוכחי, בשונה מהפרשנות של קודמו והינה הנחייה פגומה בהעדר פרסום, או משלא נקבעו בה הוראות מעבר.

ד. מכוח הוראות החוק ותקנותיו החלו פועלות בארץ מכללות רבות אשר קיבלו אישורי הכרה מאת משרד התמ"ת. ב"כ המערערת פירט נתונים עובדתיים לגבי המכללות, הרישוי לגביהם, דרכי ההוראה בהן וכו'. לדבריו, מנהלי המערערת ורבים אחרים שחפצו להעמיק את הכשרתם ולשדרג את מקצועם הסתמכו על הוראות החוק והפרסומים של משרד התמ"ת ונרשמו ללימודים. מוחמד סיים קורס קבלנות בענף 100 וקיבל תעודת גמר. יש להכיר בהכשרתו זו כמקנה לו זכות לרישום בפנקס הקבלנים.

ה. החלטת המשיב הייתה פגומה בהעדר שקיפות והנמקה. הוא הדין לגבי הוועדה המייעצת שאינה מפרטת מה הוא הבסיס העובדתי והמידע שעמדו בבסיס החלטותיה.

ו. היה על המשיב להורות למערערת ו/או למנהליה אילו מבחנים עליהם לעבור ו/או אילו ראיות נוספות להמציא, משהראיות שהומצאו לא הניחו את דעתו.

ז. במסגרת הסיכומים העלה ב"כ המערערת לראשונה טענה שלא נטענה בהודעת הערעור לפיה המערערת הייתה זכאית להירשם לענף המשנה 130 גם מכוח הוראת סעיף 4(ב)(1) לחוק הקבלנים, בתור מי שהינה זכאית להירשם כקבלן בענף 100, הוא הענף הראשי של 130.

7. להלן יפורטו בקצרה טענות המשיב:

א. המשיב הביע התנגדות לכל הרחבת חזית אסורה ועתר לדחות על הסף את הטיעונים המפורטים בסעיפים 1-12 ו-55-62 לכתב הערעור המכילים עובדות נעדרות הוכחה וכן טענות משפטיות שלא נטענו לפני ועדת הערר. מדובר בטיעונים בנושא ההכרה במכללות השונות ובשאלת ההסתמכות של מנהלי המערערת על הלימודים בהן, וכן בהתייחס לפגמים שנפלו לכאורה בהנחיית רשם הקבלנים, ככל שהייתה כזו. בדומה, עתר להתעלם מהטענה החדשה הגלומה בסעיף 79 לסיכומי המערערת בהקשר להסתמכות על סעיף 4(ב)(1) לחוק הקבלנים, טענה שלא נטענה בכתב הערעור ואף לא בשעתו בפני ועדת הערר.

ב. המשיב הדגיש כי על פי כללי המשפט המנהלי, בית המשפט אינו משים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המנהלית אשר נסמכת על חוות דעת מומחים. בית המשפט יתערב בהחלטה רק אם נפל בה פגם ממשי. במקרה זה, לאחר שעניינה של המערערת נבחן על ידי 3 גורמים, קשה למצוא לכך הצדקה.

ג. המשיב הפנה לסעיף 4 (ב) לחוק הקבלנים אשר קובע את התנאים לצורך רישום כקבלן בנייה לאחד מענפי המשנה, כאשר לענייננו, על רקע בקשת המערערת, רלוונטיות הוראות סעיפים 4(ב)(2) ו-4(ב)(3).

המשיב הפנה לתקנה 2(ב) לתקנות הרישום אשר חוקקו מכוח סעיף 4(ב)(2) הנ"ל, לפיה רשאי להירשם כקבלן לענף משנה מי שהוכיח ניסיון בענף המשנה של 5 שנים לפחות מתוך 10 שקדמו לבקשה. משכך, לטענת המשיב, להיותם של המשיבים מנהלי עבודה אין כל חשיבות לצורך הניסיון הנדרש לענף משנה, שכן הדרישה היא להוכחת עיסוק בפועל בענף המשנה הספציפי, ובענייננו, בניהול ובביצוע עבודות שלד. בהקשר זה הדגיש המשיב את הייחוד והחשיבות של ענף השלד והפנה לתקנה 2 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית), התשמ"ד – 1984 שם נקבע ש "עבודות הנוגעות לשלד מבנה יבוצעו בידי קבלנים רשומים בלבד.".

ד. בהתייחס לטענת המערערת לפיה עומד מוחמד בתנאי סעיף 4(ב)(3) לחוק, טען המשיב כי התעודה שצורפה אינה תעודה של קורס ייחודי לענף שלד, בהתאם לאמור בתקנות רישום קבלנית (רשימת בתי ספר וקורסים), תשל"ד-1974.

ה. בהתייחס לטענת המערערת לפיה היה על המשיב להפנות את מנהלי המערערת לביצוע מבחנים ו/או להמצאת מסמכים נוספים, ככל שיידרש כדי לאפשר את רישום המערערת, טען ב"כ המשיב כי מדובר בעניין שבשיקול דעת ולא בחובה על פי דין. לא זו אף זו, אם היו ברשותה של המערערת אישורים או מסמכים רלוונטיים שהיא נמנעה מלהגישם במסגרת בקשותיה, אין לה להלין אלא על עצמה. ב"כ המשיב הוסיף וציין בהקשר זה כי הציע למנהלים להתייצב בפני הועדה המייעצת האחרונה והם נמנעו מלעשות כן מטעמים השמורים עמם.

 

דיון והכרעה:

8. בטרם התייחסות לגופם של דברים יש מקום להבהיר: מאחר שעסקינן בערעור על פסק דינה של ועדת הערר, הרי שבגדרו של הליך זה בית המשפט בוחן את החלטת ועדת הערר על בסיס העובדות והטענות שהונחו לפנייה – ולא מעבר לכך. המשיב הביע התנגדותו בצדק להרחבת החזית ומכאן שיש לדחות על הסף את כל אותם נושאים חדשים שהועלו על ידי המערערת לראשונה בערעור זה ולא היו חלק מההליך לפני וועדת הערר.

כך לגבי פרק א' להודעת הערעור בסעיפים 1 עד 12. מכלול העובדות והנתונים שנכללו שם נעדרים ביסוס וראיה, והם לא באו בפני ועדת הערר ולא בוררו על ידה.

כך גם לגבי האמור בסעיפים 55-62. לא זו בלבד שלא הובאה ראיה לכך שפרשנות רשם הקבלנים שלא להכיר בניסיון תעסוקתי של מנהל עבודה שלא מונה כדין, מהווה "הנחיה" של רשם הקבלנים הנוכחי שלא הייתה קיימת בתקופת קודמו, אלא שהטענות בדבר פגמים מתחום המשפט המנהלי שנפלו בהנחיה כזו, ככל שהייתה, לא נטענו ולא עלו לפני ועדת הערר.

הוא הדין לגבי הטענה שהועלתה לראשונה בסיכומי ב"כ המערערת בסעיף 79 לפיה המערערת נסמכת לצורך בקשתה להירשם בפנקס הקבלנים לענף 130, גם על סעיף 4(ב)(1) לחוק הקבלנים המדבר על זכאות להירשם לענף הראשי. מדובר בטענה חדשה שלא הועלתה בהליך שלפני ועדת הערר ואפילו לא נטענה בכתב הערעור. נקל לראות, שלאורך כל הדרך ביססה העוררת את בקשתה להירשם כקבלן לענף 130 על סעיפים 4(ב)(2) ו-4(ב)(3) לחוק הקבלנים, ולא בכדי כך עשתה, שהרי בקשתה המפורשת להירשם לענף הראשי 100 נדחתה לגופה רק כמה חודשים קודם לכן והיא לא עררה על כך.

9. עוד יש להוסיף: בית המשפט, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בוחן את המקרה שלפניו על פי עילות ההתערבות המצומצמות של הדין המנהלי ולאור הכלל לפיו אין בית המשפט מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר עסקינן בערעור מנהלי המוגש על החלטת ועדת ערר שבראשות שופט בית משפט מחוזי בדימוס, ועדה אשר מורכבת מאנשי מקצוע בתחום הנידון.

יש להפנות בעניין זה אל דברי בית המשפט העליון בר"מ 2329/12 אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' רשם הקבלנים [פסקה 10 לפסק דינו של כבוד השופט פוגלמן (פורסם בפדאור, 28.05.12)]:

"ועדת הערר שעל החלטתה הוגש הערעור המנהלי לבית המשפט קמא אינה רחוקה במאפייניה מערכאה שיפוטית. בראשה עומד שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, ושני החברים האחרים בה הם אנשי ציבור שאינם מקרב עובדי המדינה (סעיף 10 לחוק רישום קבלנים). …. ועדת הערר נהנית מייעוץ מקצועי המצביע על קיומה של מומחיות וידע מיוחד (סעיף 10(4) לחוק רישום קבלנים). לכך יש להוסיף, כי החלטת המשיב התקבלה אף היא לאחר התייעצות בוועדה מייעצת המורכבת מאנשי מקצוע כאמור בסעיף 7(ב) לחוק רישום קבלנים."

[ראה גם ע"א 10547/05 רשם הקבלנים נ' ש.י.א. רפאל פרויקטים בע"מ, פסקה 34 לפסק דינו של כבוד השופט ג'ובראן (פורסם בנבו, 09.09.12)].

לא זו אף זו, בענייננו, נבחנה בקשת המערערים על ידי הגופים המוסמכים לכך, גופים שלהם הכלים המקצועיים להעריך ולבחון את ניסיונם והשכלתם של המערערים.

כפי שאף הודגש בפסק דינה של ועדת הערר, במסגרת תפקידו של רשם הקבלנים על פי דין שומה עליו לוודא שמטרות חוק הקבלנים תיושמנה, היינו, שרק בעלי הכשרה וניסיון מתאימים יורשו לבצע פעולות בניה. עליו להבטיח שתישמר רמה מקצועית הולמת של העוסקים בתחומים אלה למען הגנה על שלום הציבור ובטיחותו. לצורך יישום מטרות אלה, החוק מקנה לרשם שיקול דעת נרחב כמשתקף בין השאר בסעיף 7(א) לחוק הקבלנים ואף מעמיד לסיועו ועדה מייעצת שעמה הוא אמור להיוועץ טרם הפעלת סמכויותיו (סעיף 7(ב) לחוק הקבלנים) . ועדה זו מורכבת מנציגיהם של מוסדות מדעיים שיש להם נגיעה לענפי הבניה, ועדה אשר ממונה לאחר התייעצות במועצת הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות כאמור בסעיף 12 לחוק הנ"ל .

נקבע לא אחת בפסיקה, שהביקורת השיפוטית שיפעיל בית המשפט בשבתו בערעור מנהלי תתמצה בעיקרה בבחינת השאלה האם החלטת הרשות מצויה במתחם הסבירות, והיא התקבלה מטעמים ענייניים וללא שיקולים זרים, כנאמר:

"נקודת המוצא של הביקורת השיפוטית המופעלת בעניינים אלה היא כי הגורמים המקצועיים אמונים על הבחינה ועל ההכרעה בשאלות של הכשרה מקצועית וכי בית-המשפט לא ימיר את שיקול דעתם של גורמים מקצועיים אלה בשיקול דעתו שלו. ככלל, אין בית-המשפט נוהג, אפוא, להתערב בהחלטותיהם של גורמים מקצועיים דוגמת הרשם אלא אם כן קמה איזו מעילות ההתערבות המוכרות במשפט המינהלי."

[ראה בג"ץ 2621/04 קרן זולטק נ' שר התעשיה המסחר והתעסוקה ואח', פסקה 7 לפסק דינה של כבוד השופטת חיות (פורסם בנבו, 30.1.06)].

 

10. אומר כבר עתה כי לאחר בחינת נסיבות המקרה וטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט וינומק להלן:

10.1 כאמור, עתירת המערערת היא להירשם בפנקס הקבלנים בענף המשנה 130, ולכן יש לפנות לסעיף 4(ב) לחוק הקבלנים הדן בזכאות להירשם לענפי משנה, האומר:

4 (ב) ואלה הזכאים להיות רשומים לענפי משנה:

(1) הזכאי להירשם במדור של ענף מסויים שהוא מבקש להירשם לגבי ענף משנה שלו;

(2) מי שעיסוקו בענף משנה מסויים ואשר נתמלאו לגביו תנאים ומבחנים שקבע השר בתקנות בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת;

(3) בוגר בית ספר או קורס מקצועי הנמנים עם רשימה של בתי הספר או קורסים שנקבעו דרך כלל או לענף פלוני;

(4) תאגיד אשר מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו לפחות שניים, ובסוגי תאגידים שנקבעו – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים שבאחת מפסקאות (1) עד (3), וכן שותפות אשר מהשותפים לפחות שניים, ואם היו בה רק שני שותפים – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים כאמור.

מיום 5.2.1970

ת"ט תש"ל-1970

ס"ח תש"ל מס' 582 מיום 5.2.1970 עמ' 22

 (5) תאגיד אשר שניים לפחות מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו, ובסוגי תאגידים שנקבעו – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים שבפסקאות שבאחת מפסקאות (1) עד (4), וכן שותפות אשר מהשותפים לפחות שניים, ואם היו בה רק שני שותפים – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים כאמור;

 

מיום 28.3.1972

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ב מס' 651 מיום 28.3.1972 עמ' 55 ( ה"ח 969)

 4. ואלה זכאים להיות רשומים בפנקס לאחר שישלמו אגרת הרישום שנקבעה בתקנות:

(א) ואלה זכאים להיות רשומים לענף:

(1) מי שרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים המתנהל על פי חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958, ויש לו שנתיים נסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות מתוך חמש השנים שקדמו להגשת בקשתו להירשם בפנקס;

(2) בוגר בית ספר להנדסאים או לטכנאים מתוך רשימת בתי ספר שנקבעו בתקנות ויש לו ארבע שנות נסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות מתוך שמונה השנים שקדמו להגשת בקשתו להירשם בפנקס; וכן מי שהוכיח בראיות ובמבחנים שקבעו השרים בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, שהוא הנדסאי או טכנאי ויש לו נסיון כאמור;

(3) מי שהיה לפחות שש שנים מתוך שתים-עשרה השנים שקדמו להגשת בקשתו להירשם בפנקס, מנהל עבודה בעבודות הנדסה בנאיות מהסוג שהוגדר על ידי השרים בתקנות כסוג ראשון במעלה, והוכיח זאת בראיות או מבחנים שקבעו השרים כאמור;

(4) מי שעבד כקבלן לעבודות הנדסה בנאיות שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו לתחילתו של חוק זה והגיש תוך שנה מיום תחילת החוק את בקשתו להירשם בפנקס ובלבד שמי שהיה במשך שלוש שנים האמורות חבר בארגון המסונף למרכז הארצי של ארגוני הקבלנים והבונים בישראל יראוהו כמי שעבד באותה תקופה כקבלן לעבודות הנדסה בנאיות;

(5) תאגיד אשר לפחות שנים מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו או אחד – הכל כפי שנקבע בתקנות לסוגי תאגידים – ושותפות אשר אחד לפחות משני השותפים או שנים לפחות מתוך מספר גדול יותר של שותפים, ממלאים אחרי התנאים שבאחת מפסקאות (1) עד (4);

 (5) תאגיד אשר שניים לפחות מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו, ובסוגי תאגידים שנקבעו – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים שבאחת מפסקאות (1) עד (4), וכן שותפות אשר מהשותפים לפחות שניים, ואם היו בה רק שני שותפים – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים כאמור;

(6) תאגיד או שותפות או יחיד המעסיקים עובדים הממלאים אחרי התנאים שבאחת מפסקאות (1) עד (4), במספר שנקבע בתקנות בהתאם לסיווגם של התאגיד או השותפות או היחיד, ושלא יפחת משנים, ובלבד שלא יהיו זכאים להישאר רשומים בפנקס אלא כל עוד הם מעסיקים עובדים כאמור.

(7) מי שהיה שלוש שנים לפחות חבר בגוף המנהל בפועל תאגיד הרשום בפנקס או שותף לא מוגבל בשותפות הרשומה בפנקס והיה חבר כאמור ביום תחילת חוק זה.

(ב) ואלה הזכאים להיות רשומים לענפי משנה:

(1) הזכאי להירשם במדור של ענף מסויים שהוא מבקש להירשם לגבי ענף משנה שלו;

(2) מי שעיסוקו בענף משנה מסויים ואשר נתמלאו לגביו תנאים ומבחנים שקבעו השרים בתקנות בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת;

(3) בוגר בית ספר או קורס מקצועי הנמנים עם רשימה של בתי הספר או קורסים שנקבעו דרך כלל או לענף פלוני;

(4) תאגיד אשר מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו לפחות שניים, ובסוגי תאגידים שנקבעו – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים שבאחת מפסקאות (1) עד (3), וכן שותפות אשר מהשותפים לפחות שניים, ואם היו בה רק שני שותפים – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים כאמור.

 

מיום 7.2.1973

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 681 מיום 7.2.1973 עמ' 59 ( ה"ח 1028)

 (א) ואלה זכאים להיות רשומים לענף:

(1) מי שרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים המתנהל על פי חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958, ויש לו שנתיים נסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות מתוך חמש השנים שקדמו להגשת בקשתו להירשם בפנקס;

(2) בוגר בית ספר להנדסאים או לטכנאים מתוך רשימת בתי ספר שנקבעו בתקנות ויש לו ארבע שנות נסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות מתוך שמונה השנים שקדמו להגשת בקשתו להירשם בפנקס; וכן מי שהוכיח בראיות ובמבחנים שקבעו השרים שקבע השר בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, שהוא הנדסאי או טכנאי ויש לו נסיון כאמור;

(3) מי שהיה לפחות שש שנים מתוך שתים-עשרה השנים שקדמו להגשת בקשתו להירשם בפנקס, מנהל עבודה בעבודות הנדסה בנאיות מהסוג שהוגדר על ידי השרים השר בתקנות כסוג ראשון במעלה, והוכיח זאת בראיות או מבחנים שקבעו השרים כאמור;

(4) מי שעבד כקבלן לעבודות הנדסה בנאיות שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו לתחילתו של חוק זה והגיש תוך שנה מיום תחילת החוק את בקשתו להירשם בפנקס ובלבד שמי שהיה במשך שלוש שנים האמורות חבר בארגון המסונף למרכז הארצי של ארגוני הקבלנים והבונים בישראל יראוהו כמי שעבד באותה תקופה כקבלן לעבודות הנדסה בנאיות;

(5) תאגיד אשר שניים לפחות מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו, ובסוגי תאגידים שנקבעו – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים שבאחת מפסקאות (1) עד (4), וכן שותפות אשר מהשותפים לפחות שניים, ואם היו בה רק שני שותפים – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים כאמור;

(6) תאגיד או שותפות או יחיד המעסיקים עובדים הממלאים אחרי התנאים שבאחת מפסקאות (1) עד (4), במספר שנקבע בתקנות בהתאם לסיווגם של התאגיד או השותפות או היחיד, ושלא יפחת משנים, ובלבד שלא יהיו זכאים להישאר רשומים בפנקס אלא כל עוד הם מעסיקים עובדים כאמור.

(7) מי שהיה שלוש שנים לפחות חבר בגוף המנהל בפועל תאגיד הרשום בפנקס או שותף לא מוגבל בשותפות הרשומה בפנקס והיה חבר כאמור ביום תחילת חוק זה.

(ב) ואלה הזכאים להיות רשומים לענפי משנה:

(1) הזכאי להירשם במדור של ענף מסויים שהוא מבקש להירשם לגבי ענף משנה שלו;

(2) מי שעיסוקו בענף משנה מסויים ואשר נתמלאו לגביו תנאים ומבחנים שקבעו השרים שקבע השר בתקנות בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת;

 

חלופה 4(ב)(1) מדברת על הזכאות להירשם לענף המשנה מכוח הזכאות להירשם לענף הראשי, חלופה שאין מקום לבחון אותה בענייננו, כפי שכבר נאמר קודם. כאמור, לא זו בלבד שבקשת המערערת להירשם לענף הראשי נדחתה בחודש דצמבר 2009 והמערערת לא ערערה על החלטה זו, אלא שאת הבקשה שהוגשה למשיב להירשם לענף 130, כמו גם את הערר לפני ועדת הערר, היא ביססה על החלופות האחרות של סעיף 4(ב) לחוק הקבלנים.

 

10.2 ככל שהדבר מתייחס לסעיף 4(ב)(2) לחוק הקבלנים המדבר על ניסיון תעסוקתי בענף המשנה, יש לפנות לתקנות הרישום דלעיל אשר תוקנו על ידי שר הבינוי והשיכון מכוח סמכותו לפי סעיף 4(ב)(2) הנ"ל. סעיף 2 לתקנות הנ"ל מורה שעל המבקש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: 1. אישורים על ניסיון בענף המשנה של 5 שנים לפחות מתוך 10 השנים שקדמו להגשת הבקשה. 2. תצהיר חתום בידי המבקש בו יפרט את ניסיונו, העבודות שביצע ותאריכי ביצוע העבודות. 3. אישורים נוספים כמפורט בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סדרי רישום), התשמ"ח – 1988 [ראה תקנה 2, שם בין היתר נדרש לצרף לבקשה אישורים ותצהירים ממעסיקים קודמים, אישור רישום המבקש כעוסק מורשה לעניין מע"מ, אישור מאת פקיד שומה או רו"ח על ניהול ספרי חשבונות כחוק ועוד].

 

יודגש, כי התקנות שאליהן הפנה ב"כ המערערת בסעיף 32ב' להודעת הערעור אינן רלוונטיות לענייננו. תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (מנהלי עבודה) התשמ"ב-1982 חוקקו מכוח סעיף 4(א)(3) והן מתייחסות לרישום לענף הראשי.

 

עיננו הרואות אפוא, שלצורך רישום לענף המשנה מכוח סעיף 4(ב)(2) לחוק הקבלנים, אין די בהוכחת ניסיון תעסוקתי כללי ובלתי מסוים בענף הבנייה, אלא יש להוכיח ניסיון ספציפי לגבי הענף המבוקש וזאת של 5 שנים לפחות. ככל שהדבר מתייחס לענייננו, על המערערת מוטלת החובה להוכיח ניסיון תעסוקתי של אחד ממנהליה בניהול ביצוע עבודות שלד, וזאת במסגרת עבודה כשכיר אצל קבלן רשום המוסמך לבצע עבודות כאלה (ראה סעיף 2 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית) תשמ"ד-1984).

 

כפי שפורט על ידי וועדת הערר, בקשתה של המבקשת להירשם בענף המשנה נבחנה על ידי כל הגורמים המקצועיים המוסמכים. המסקנה לפיה אין די בהכשרה ובניסיון של מנהלי המערערת כדי לספק את דרישות החוק והתקנות ניתנה לאחר בדיקה שנערכה יותר מפעם אחת ובידי יותר מגורם אחד. הנחת המוצא היא ששיקול הדעת שהופעל על ידי כל הגורמים היה ענייני ונטול פניות- ואחרת לא הוכח ואפילו לא נטען.

אומנם החלטתו הראשונה של המשיב מיום 4.7.10 הייתה לאקונית ובלתי מפורטת, תוך שהיא מפנה להחלטה הקודמת מיום 2 7.12.09, אך גם אם נאמר שראוי להן להחלטות המשיב שתהיינה מנומקות ומפורטות, אין לשכוח שהחלטתו הקודמת נסמכה בעיקרה על אותם נתונים וראיות והיא ניתנה רק חצי שנה קודם לכן. בכל מקרה, פגם זה נרפא, לטעמי, משהוחלט לקבל את בקשת ב"כ העוררת ולהעביר את העניין לבחינה נוספת של הועדה המייעצת. למנהלי המערערת ניתנה הזדמנות לבוא אישית בפני הועדה המייעצת, לשטוח טענותיהם, להמציא מסמכיהם ולהעיר את הערותיהם –אך הם בחרו שלא לעשות כן, וטעמם עימם. החלטת הוועדה המייעצת נומקה בנסיבות אלה כדבעי.

ועדת הערר עמדה בהחלטתה על הייחודיות של ענף השלד ועל החשיבות להקפיד ולוודא שרק בעלי הכשרה וידע מתאימים יעסקו בכך. ועדת הערר בחנה את עניינה של המערערת על כל היבטיו ובהחלטתה הסבירה ונימקה בהרחבה מדוע נכון להכיר רק בניסיון מקצועי שנרכש כדין. לא מצאתי כי קיימת הצדקה כלשהי להתערב במסקנותיה אלה.

 

10.3 איני רואה סיבה והצדקה להידרש לסוגיה המשפטית שהועלתה על ידי ב"כ המערערת באשר לשאלה האם לצורך ניסיון תעסוקתי של מנהל עבודה יש להכיר רק במינויים כדין שנרשמו במשרד התמ"ת. שאלה זו אינה צריכה הכרעה בענייננו שכן מן הראיות לא עולה כיצד היא תשליך או תתרום לעניינה של המערערת בערעור הנוכחי. מוקד הבעיה במקרה שלנו הוא בהוכחת ניסיון שנרכש כדין ספציפית לגבי ענף השלד והמערערת לא הסבירה מדוע אם נאמר שיש להכיר גם בניסיון עבודה של מנהל עבודה שלא מונה כדין, הדבר יועיל לה לצורך הערעור הנוכחי ויספק לה את תקופת הניסיון הנצרכת לה על פי דין לצורך ענף השלד. עיון במסמכים שצירפה המערערת לתיק בית המשפט אינו מלמד, על פניו, כי קבלת פרשנותה של המערערת תסייע לה להוכיח את הניסיון הנחוץ לענף השלד.

 

10.4 בהתייחס לסעיף 4(ב)(3) לחוק המקנה זכות להירשם בענף המשנה מכוח השכלה ולימודים, ביקשה המערערת להסתמך על לימודיו של מוחמד, אשר מחזיק בתעודה לפיה סיים לימודיו בקורס קבלנות בניין (ענף ראשי 100) ועמד בבחינות הגמר הממשלתיות וזאת לאחר שסיים לימודיו במכללת א-שורוק-עראבה מתאריך 7/2008, במגמת קבלנות בניין (ענף ראשי 100).

ועדת הערר התייחסה לנושא זה בהחלטה וקבעה כי סוגיית השכלתו והכשרתו של מוחמד עלתה ונדונה בהליכים אחרים שהתקיימו בפני ועדת ערר בהרכב אחר, כאשר בקשתו להכיר בהכשרה זו לצורכי ענף משנה (אחר) נדחתה. ועדת הערר הדגישה, שמאחר שמוחמד לא ערר על החלטה זו הרי שמדובר בהחלטה חלוטה ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה. ב"כ המערערת- הגם ששב וחזר בהליך הנוכחי על אותה טענה לגבי הכשרתו של מוחמד ( ואפילו הרחיב את החזית בהעלותו טענות ועובדות שלא הוכחו, כנאמר לעיל)- לא התמודד עם קביעותיה של וועדת הערר ולא הסביר במה, אם בכלל, היא שגתה במסקנתה זו. מטעם זה בלבד ראוי לדחות את הטענה.

לא זו אף זו: מכוח סעיף 4(ב)(3) לחוק תוקנו תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (רשימת בתי ספר וקורסים), תשל"ד 1974. תקנה 1 לתקנות אלה מונה את רשימת בתי הספר והקורסים שמכוחם ניתן להירשם לענף משנה. המכללה בה סיים מנהל המערערת לימודיו אינה מנויה ברשימת בתי הספר המוכרים לצורך התקנה, ועל כל פנים, ב"כ המערערת לא הראה אחרת. למיותר להזכיר, שתעודת הגמר אותה הציג מנהל המערערת מתייחסת ללימודים לענף הראשי (100) ולא ללימודי שלד ובתור שכזו אין בה די לצורך רישום בפנקס הקבלנים (לענף הראשי) אם לא מצטרפת אליהם תקופת ניסיון תעסוקתי כקבוע בחוק [ראה סעיף 4(א)(2)].

מכאן המסקנה שהמערערת לא עמדה בנטל הוכחת דרישת הלימודים, ולכן, אין היא רשאית להירשם בפנקס גם מכוח סעיף 4(ב)(3).

10.5 אשר לטענת ב"כ המערערת לפיה היה על המשיב להדריך את המערערת לומר לה אילו מסמכים או אישורים נדרשים על מנת שתוכל לממש רצונה לרישום בפנקס הקבלנים, או לד רוש עמידה מבחנים מסוימים: מדובר בעניין המסור לשיקול דעתו של רשם הקבלנים כפונקציה של נסיבות כל מקרה ומקרה. גם אם נאמר שנכון יהיה שרשם הקבלנים ידריך את הפונים אליו ויסייע בידם למצות את בקשתם, הרי שבמקרה שלנו ניתן ללמוד שמנהלי המערערת עצמם לא עשו את הנדרש ולא סייעו ביד עצמם. מן העובדות עולה, שמוחמד זומן לבחינות בהקשר לבקשתו להירשם בענף 131 ולא ניגש. מנהלי המערערת לא ראו לנכון להגיע ל וועדת המשנה ממנה יכלו אולי להסתייע כדי ללמוד מה נדרש מהם.

11. סיכומו של דבר, אני דוחה את הערעור המנהלי.

המערערת תישא בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין עד למועד התשלום בפועל.

הערבות הבנקאית שהופקדה על ידי המערערת תועבר למשיב על חשבון פסיקת ההוצאות דלעיל.

 

ניתן היום, י' טבת תשע"ג, 23 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר.