ערעור על החלטת רשם הקבלנים וועדת ערר לפיה ישונו סיווגי קבלן רשום

יעקב כפרי בע"מ נגד רשם הקבלנים   עמנ (ת"א) 31461-10-11

ניתן ע"י כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

 

מדובר בערעור על החלטת ועדת ערר ורשם הקבלנים ולפיה יש לשנות סיווגיה של העוררת בפנקס הקבלנים.

 פסק הדין עוסק בשיקולים שהיה על רשם הקבלנים לשקול בבואו לשנות את סיווגי הקבלן הרשום, החברה הקבלנית המערערת, שנמצאה בהליכי הבראה ושיקום.

בהתאם להלכה שקדמה לפסק הדין של העליון ש.י.א רפאל פרויקטים, בתי המשפט של חדלות פירעון, ראו בתקנה 10(ב)(4) כתקנה שחלה גם לעניין התליית סיווג וגם בשינוי הסיווג לקבלן הרשום.

לאור זאת סברו בתי המשפט כי רשם הקבלנים אינו רשאי לשנות את דרגת הסיווג הקבלני של קבלן רשום הנמצא במהלך של הסדר נושים בלא נטילת רשות מבית המשפט של חדלות פירעון.

הלכה זו כאמור נהפכה על פיה, בבית המשפט העליון, בעניין ש.י.א רפאל פרויקטים ונקבע, כי תקנה 10(ב)(4) אינה מונעת מרשם הקבלנים להפחית את סיווגיה הקבלניים של חברה המצויה בהליך של הסדר נושים, ככל שמתקיימות לגביה העילות ה"רגילות" לשינוי הסיווג או העילות להטלת אמצעי משמעת, או כל עילה אחרת הקבועה בחוק ובתקנות. זאת, אפילו החל בעניינה מהלך של שיקום והבראה בפיקוח בית המשפט.

עם זאת, נקבע בהילכת ש.י.א רפאל פרויקטים, כי על רשם הקבלנים, השוקל להוריד את דרגת הסיווג של חברה קבלנית שנכנסה להליכי חדלות פירעון, ליתן משקל לעצם הימצאותה של קבלן רשום בעל סיווג קבלני בהליכי שיקום והבראה.

במקרה דנן סבר בית המשפט כי רשם הקבלנים צריך היה להביא בחשבון את העובדה שמדובר בקבלן רשום שעבר הליך של הבראה ושיקום ולשקול את ההשלכות לשינוי הסיווג לקבלן הרשום וצריך היה לתת משקל לעובדות נוספות כמפורט להלן. 

בפסק דין זה סבר בית המשפט, כי רשם הקבלנים וועדת הערר לא הביאו בחשבון או לא נתנו משקל ראוי להסדר הנושים ונקבעו מספר נקודות חשובות כמפורט להלן :

 

  1. בית המשפט סבר כי קיימת חשיבות בהתייצבותו של רשם הקבלנים בהליכי ההבראה והשיקום של חברה קבלנית הרשומה בפנקס הקבלנים; אם רשם הקבלנים נוטל חלק בהליכי חדלות הפירעון של החברה ניתנת לו ההזדמנות להשמיע מראש את הסתייגויותיו ביחס להסדר הנושים. על רשם הקבלנים לשקול באופן זהיר במיוחד את ההשלכות שתהיינה להחלטתו לשנות סיווגים לקבלן רשום, על סיכויי השיקום וההבראה של החברה, מקום בו הרשם לא התייצב להליכי חדלות הפירעון של החברה, הסדר הנושים גובש מבלי שנשמעה עמדתו בנושא וכל הגורמים הנוגעים להסדר הסתמכו על אישורו בידי בית המשפט.

  2. במקרה שנדון, במועד בו מונה למערערת נאמן, תקנה 10(א2) לתקנות הסיווג, עדיין לא הייתה בתוקף (התקנה קובעת כי קבלן שבית המשפט מינה לנכסיו, כונס נכסים זמני או קבוע, מנהל מיוחד, נאמן, מפרק זמני או קבוע, נדרש למסור על כך הודעה בכתב לרשם, בתוך שבוע ממועד מינוי בעל התפקיד). כמו כן במועד שבו מונה למערערת נאמן, לא היווה מינויו של מפרק עילה להתליית הרישום לפי תקנה 10(ב)(1) לתקנות הסיווג ולא היה על המערערת חובה להודיע לרשם הקבלנים על מינויו של הנאמן.

  3. בית המשפט סבר כי במקרה הנדון רשם הקבלנים נתן משקל לתנאים מסוימים בהסדר המחזקים את הטענה לפיה ההחברה הקבלנית הרשומה נמכרה כשלד ולא נתן משקל ראוי להתחייבויות שנטלה על עצמה החברה הקבלנית כמו גם את העובדה שהחברה נמכרה כעסק חי והעובדה שבעלי החברה המשיכו לעבוד בחברה לאחר מכירתה.

  4. לדעת בית המשפט במקרה הנדון בחן רשם הקבלנים את היקף העבודות שביצעה החברה הקבלנית המערערת, בשנה שקדמה למכירת החברה הקבלנית ובכך החמיר עימה ביחס לחברות אחרות הרשומות בפנקס הקבלנים הנבדקות בבדיקת מעקב לפי תקנות הסיווג.

לסיום, בית המשפט החליט לבטל את החלטת וועדת הערר והחזיר את הנושא לדיון בפני הועדה המייעצת לרשם הקבלנים, על מנת שזו תבחן מחדש המלצתה בשאלה האם אכן היה מקום להוריד את סיווגיה הקבלניים של החברה הקבלנית, או שיש להשאירם על כנם.