רישום בפנקס הקבלנים: רק ל"מנהלים בפועל"

קבלן המבקש להירשם בפנקס נדרש להוכיח לרשם הקבלנים, כי למנהלים, שכישוריהם וניסיונם משמשים בסיס לרישומו של התאגיד, נתונות כל סמכויות הניהול של התאגיד, הן במישור הכספי והן במישור המקצועי הנדסי/ מאת עו"ד רוני סיגל

(פורסם בעיתון גלובס – במדור נדל"ן)

לאחרונה ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי בת"א ע"י ועדת הערר, עפ"י חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט – 1969 (להלן- החוק), העוסק בקביעת זהות המנהל בפועל של עסקי תאגיד.

חברה קבלנית פנתה לוועדת הערר לאחר שבקשתה לרישום בפנקס הקבלנים נדחתה ע"י רשם הקבלנים. בקשת החברה לרישום בפנקס הקבלנים נסמכה על הוראות סעיף 4(א)(5) לחוק בדבר זכאותו של תאגיד לרישום, הקובע: "תאגיד אשר שניים לפחות מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו… ממלאים אחר התנאים שבאחת הפסקאות (1) עד (4)…".

במסגרת הבקשה לרישום שהגישה החברה, ציינה החברה ששניים ממנהליה מהנדסים בהכשרתם. רשם הקבלנים דחה את הבקשה לרישום, בנימוק שהמהנדסים אינם בעלי הסמכויות לניהול בפועל של החברה כמתחייב בחוק. רשם הקבלנים קבע בין היתר, כי הסמכויות שהעניקה החברה למהנדסים אינן סמכויות ל"ניהול עסקיה" של החברה, כמתחייב בחוק. רשם הקבלנים ביקש שהחברה תוכיח כי למהנדסים נתונים כל סמכויות הניהול בתאגיד, לרבות הסמכות לחייב את החברה לחתום בשמה על הצ'קים ובחשבונות הבנקים, ולחתום בשמה על הסכמים.

החברה סירבה וטענה, שדי אם למהנדסים סמכויות לניהול ענייניה ההנדסיים.

לטענת החברה, משעה שמונו המהנדסים כמנהלי החברה אין זה מעניינו של רשם הקבלנים לבדוק ולקבוע שאין הם עוסקים בניהול כולל של ענייני החברה. עוד טענה החברה, שמנהג רווח הוא שהנהלת חברה בע"מ ממנה מנהל מסוים למלא תפקיד מסוים, ומנהל אחר למלא תפקיד אחר בחברה, וסביר שתקבע שלמנהל מסוים תהיה סמכות ניהול בנושא זה ולא בנושא אחר. החברה טענה שכך נהגה גם בעניינם של המהנדסים המשמשים כמנהלים לכל העניינים ההנדסיים בחברה, ומשכך עומדת החברה בדרישות הוראת סעיף 4(א)(5) לחוק.

בפסק הדין נדחו טענות החברה ונקבע, כי המהנדסים אינם מנהלים בפועל את כל עסקי החברה כנדרש בסעיף 4(א)(5) לחוק, ומשכך נדחתה כדין בקשתם לרישום.

פסק הדין אישר את עמדת המדינה, שיוצגה ע"י עו"ד אייל אדר מפרקליטות מחוז ת"א, לפיה לא די בכך שהמהנדסים מונו פורמאלית כמנהלים בחברה (הן במסמכי ההתאגדות והן ברשם החברות) העוסקים בעניינים הנדסיים בלבד. כדי שיתמלאו דרישות סעיף 4(א)(5) לחוק, הוחלט הלכה למעשה, כי התנאים הנקובים בחוק הינם תנאים מהותיים המתייחסים לניהול הכולל של עסקי התאגיד. הערר שהגישה החברה נדחה, והחברה אף חויבה בהוצאות המשפט.

החלטה תקדימית זו עומדת בקנה אחד עם עמדת רשם הקבלנים, כפי שהוצגה בערר, לפיה תאגיד המבקש להירשם בפנקס הקבלנים על סמך סעיף 4(א)(5) לחוק, חייב להציג לרשם הקבלנים את זהות חברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו, כלשון החוק, ולהוכיח כי הגוף הינו בעל כל סמכויות הניהול בתאגיד ואין די בהוכחת קיום התנאים הפורמאליים.

ההחלטה מעניקה פרשנות מרחיבה לסמכויותיו של רשם הקבלנים בבדיקותיו לפני מתן רישיון; הקבלן המבקש להירשם בפנקס הקבלנים נדרש להוכיח לרשם הקבלנים כי המנהלים שכישוריהם וניסיונם משמשים בסיס לרישומו של התאגיד, אכן משמשים כמנהלים בפועל של התאגיד, הן במישור הכספי והן במישור המקצועי הנדסי.

ראוי לציין, כי לקבלנים דוגמת החברה שעניינה נדון בערר, אשר אינם מעסיקים מנהלים העומדים בתנאים המפורטים, עדיין נותרה פתוחה החלופה הקבועה בסעיף 4(א)(6) לחוק, לפיה יוכלו להירשם בפנקס הקבלנים אם יוכיחו כי הם מעסיקים שני עובדים ('אחראים') שכירים במשרה מלאה, אשר מתקיימים בהם התנאים הקבועים בתק' 2 לתקנות רישום קבלנים (סדרי רישום)(תיקון) תש"ס – 2000. (ו.ע 1288/05 דיבון נאור כהן – ייזום והנדסה בע"מ נגד רשם הקבלנים).