רשם הקבלנים הוריד את סיווגיה של חברה שנמכרה מסיווג 4 לסיווג 1

חברה קבלנית שהייתה רשומה בסיווג 4 ולאחר שנמכרה לאחרים רשם הקבלנים השתמש בסמכותו לפי תקנות הסיווג והוריד את סיווג החברה לסיווג 1 (הנמוך ביותר).

החברה פנתה לועדת הערר שדחה את הערר והחברה פנתה בערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים שגם הוא דחה את בקשת החברה לבטל את ההחלטה של רשם הקבלנים והשאיר את החברה בסיווג 1 בלבד.

בבית המשפט טען רשם הקבלנים שאין מקום להתערבות בית משפט לעניינים מנהליים בהחלטת גוף שיפוטי מקצועי שבחן את החלטתו. עוד טען הרשם שהוא רשאי לבחון סיווגה של החברה שנמכרה לאור השינוי בהרכב בעלי המניות לפי תקנות הסיווג וכך עשה.

תפקידו של הרשם להיות שומר סף ולבחון את כשירות המבקשים לעסוק במקצוע הקבלנות.

בית המשפט קבע כי חוק רישום קבלנים נחקק כדי להסדיר את תחום עבודות ההנדסה הבנאיות בישראל. על מנת להבטיח שרק קבלנים ראויים וכשירים יבצעו עבודות הנדסה בנאיות, הורה המחוקק על הכנת פנקס ובו ירשמו הקבלנים המורשים לביצוע העבודות.

נקבע כי אין לקבל את הטענה ולפיה שיקול דעת הרשות היה בלתי סביר ואין זה המקרה שבו יש לקבוע כי החלטת ועדת הערר אינה סבירה.

סמכותו של רשם הקבלנים לפי תקנות הסיווג לערוך בחינת סיווג בשל שינוי בהרכב המניות. במקרה דנן  הבדיקה הובילה להחלטה כי יש להוריד את סיווג החברה מסווג 4 לסווג 1.

משכך, בית המשפט דחה את הערעור והטיל על החברה הוצאות משפט בסכום של 10,000₪.

(פס"ד מיום 26/12/2019; עמ"נ 7401-04-19 בית המשפט המחוזי בת"א – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים)