הגשת תלונה כנגד קבלן רשום וסמכויות רשם הקבלנים לפי חוק רישום קבלנים

רשם הקבלנים מטפל גם בתלונות כנגד קבלן רשום בהתאם לסמכויות שהוענקו לו בסעיפים 8 או 8א לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט – 1969.

תלונות יכולה להיות מוגשות רק כנגד קבלנים רשומים ולרוב מתייחסות לליקוי בניה או לאיחור ברישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו). יחד עם זאת קיימות הפרות נוספות שעל בסיסן ניתן להגיש תלונה והכל כמפורט בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל) תשמ"ט – 1988.

אדם המגיש תלונה כנגד קבלן אינו צד ישיר (מול הקבלן) בהליך המתנהל בין רשם הקבלנים לבין הקבלן.

בברור התלונה בודק רשם הקבלנים האם הקבלן הפר תקנה מתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל) תשמ"ט – 1988 הליך הבדיקה הראשוני מתנהל בוועדת התלונות באגף רשם הקבלנים. הליך הבדיקה הראשוני מתבסס על מסמכי התלונה שהוגשו לאחראית על התלונות באגף. כך למשל, תלונה כנגד קבלן שביצע עבודה לקויה תוגש לרשם הקבלנים וזה יבדוק האם הקבלן הרשום הפר את תקנה 2(6) לתקנות הנ"ל. ולרוב תכלול דווח הנדסי המפרט את כל הליקויים ואת ההשתלשלות העובדתית שהביאה לתלונה ובכלל זה תכתובות ובקשות חוזרות לביצוע התיקונים, וכיוצ'.

התלונות המוגשות לרשם הקבלנים מובאות תחילה לדיון באגף רשם הקבלנים ואח"כ לוועדה המייעצת לרשם הקבלנים.

הוועדה המייעצת מורכבת מנציגי המוסדות המדעיים ובכלל זה מכון התקנים, אוניברסיטאות, לשכת המהנדסים ושם לאחר שיבחנו את התלונה יוחלט אם להמשך בהליך משמעתי.

במסגרת ההליכים כנגד הקבלן ניתנת לו הזכות לטעון טענותיו ובסיום ההליך הרשם מחליט אם יש מקום לנקיטה באמצעי משמעת. אמצעי המשמעת הקבועים בחוק הינם : התראה, נזיפה, התלייה, התלייה על-תנאי קנס או ביטול רישום.

מי שנפגע מהחלטות רשם הקבלנים זכאי לערור לועדת הערר שבבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו וקיימת לו אח"כ הזכות להגיש עתירה מינהלית, על החלטת וועדת הערר.