פסק דין/בית המשפט העליון, בר"ם 8053/14

חברת בניה ב.י.מ חברה לבנין והשקעות (חיפה 1993) בע"מ נגד רשם הקבלנים

החברה נרשמה בפנקס הקבלנים וסווגה בשנת 1998 בענף הבניה (סמל 100) בסיווג ג/4.

בחודש נובמבר 2007 קיבלה החברה מכתבי התראה מרשם הקבלנים בגין אי תשלום אגרת רישיון קבלן עבור השנים 2002 ו-2007.

החברה פנתה בתגובה לרשם הקבלנים והודיעה לו כי האגרות שולמו ולמכתבה צירפה המבקשת קבלות בדבר תשלום האגרות. פניית החברה לא נענתה על-ידי הרשם, ובחודש דצמבר 2007 בוטל רישומה בפנקס הקבלנים בשל אי-תשלום אגרות.

בראשית שנת 2008 שבה החברה ופנתה לרשם הקבלנים בטענה שהאגרות שולמו על-ידה וכי לא היה מקום לבטל את רישומה בפנקס הקבלנים. לאחר חליפת מכתבים בינה לבין הרשם הוחלט לחדש את הרישום של המבקשת בפנקס הקבלנים, אך זאת ברמת סיווג ג/1 בלבד ונשלח אל המבקשת ביוני 2008 רישיון קבלן בענף הבניה בסיווג ג/1.

החברה הגישה ערר על החלטת רשם הקבלנים לחדש את הרישום בסיווג ג/1 בלבד, אך זה נדחה על-ידי ועדת הערר.

על החלטה זו של ועדת הערר הגישה החברה ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הערעור.

החברה פנתה לבית משפט העליון וטענה שנפל פגם בהחלטה לבטל את רישומה מפנקס הקבלנים בשנת 2007.

העליון דחה את הבקשה והסביר שמאז ביטול הרישום חוּדש הרישום כבר בשנת 2008. וככל שמתעוררות שאלות, הרי שהן נוגעות לסיווג של החברה בפנקס הקבלנים, ושאלות אלה הן שאלות בעלות אופי יישומי אשר אין מקום להתערב בהן.

בית המשפט העליון דן בטענת החברה לפיה אין הרשם מוסמך להוריד את סיווגו של קבלן ביותר מאשר דרגה אחת. הטענה התבססה על תקנה 10א(ג) לתקנות רישום קבלנים, סיווג קבלנים רשומים, המורה כי במסגרת "בדיקת מעקב לענף" נבדק שלא הצליח להוכיח היקפי עבודה כמפורט בתקנה 10א(ב) "יורד סיווגו בדרגה אחת".

בית המשפט העליון דחה את הטענה לאור קיומה של תקנה 10א(ג) לתקנות רישום קבלנים סיווג קבלנים רשומים, המקנה לרשם סמכות כללית לשנות סיווגו של קבלן אם מצא שלא מתקיימים בו התנאים לפיהם סווג. הסמכות המוקנית לרשם בתקנה 10(א) עומדת לעצמה, לצדה של הסמכות המוסדרת בתקנה 10א(ג) לתקנות הסיווג. בשים לב לתכלית העומדת ביסוד החקיקה – הבטחת איכותן ובטיחותן של עבודות הנדסה בנאיות.