עמנ 14026-03-12 ליהקום בע"מ נ' רשם הקבלנים  

המערערת הייתה חברה קבלנית הרשומה בפנקס הקבלנים בענף הבנייה בסיווג הבלתי מוגבל, ג/5.

בשנת 2008, רישומה של המערערת בפנקס הקבלנים בוטל, לאחר שלא השיבה לפנייה של הרשם המתייחסת לעמידתה של המערערת בתנאי הרישום.

המערערת הגישה בקשה לחידוש רישומה בפנקס הקבלנים ולאחר בדיקת המסמכים החליט רשם הקבלנים לחדש את הרישום בענף 100 בסוג 1 בלבד.

בשנת 2010, נודע לרשם הקבלנים כי המערערת מבצעת עבודות בהיקפים החורגים מסיווגה הנמוך ופנה למערערת שטענה כי הבנייה האמורה החלה בעבר כשעוד הייתה רשומה בסיווג ג/5, וכי לא ידעה על הורדת הסיווגה לסוג ג/1.

בתגובה החליט הרשם לבטל את רישום המערערת מפנקס הקבלנים, ועל החלטה זו הוגש הערר לוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שדחה את הערר ועל החלטת הוועדה הוגשה עתירה מינהלית שנדונה ע"י כב' השופטת ד"ר מ' אגמון גונן.

בית המשפט קבע בין היתר כי החלטת הרשם נסמכה על המלצת ועדה מקצועית, אשר סברה כי למערערת אין את היכולת המקצועית לבצע עבודות בהיקף גבוה. ובית המשפט אינו נוהג להתערב בהחלטות המושתתות על בסיס חוות דעת מקצועית של גורמים מקצועיים, כל עוד המדובר בהחלטה סבירה.

עוד קבע בית המשפט כי במישור העובדתי המערערת ידעה על הורדת הסיווג לסוג 1 וכי הודעה על כך נמסרה לה, ולמרות זאת היא המשיכה בבניית פרויקט בהיקף החורג מההיקף המותר לה, ואף בנתה בזמן שלא הייתה רשומה כלל בפנקס הקבלנים, עשתה דין לעצמה והתעלמה מהוראות החוק עליהם מופקד רשם הקבלנים.

בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי ביטול הרישום של המערערת היה כדין