http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/Templates/AccManage/KablanimSearch.aspx?NRMODE=Published&NRNODEGUID=%7bC8AD352C-89DB-4D6B-B9F9-3F3BB4FE2436%7d&NRORIGINALURL=%2fAccountantGeneral%2faccmanage%2faccmanageadditions%2fkablanmukar%2fkablanimsearch%2e

קבלן רשום בפנקס הקבלנים המבקש לבצע עבודות עבור משרדי הממשלה צריך להיות "מוכר" ע"י משרד האוצר לביצוע עבודות ממשלתיות. קבלן שרשום בפנקס הקבלנים המתנהל במשרד הבינוי והשיכון, המבקש להיות "מוכר" לעבודות ממשלתיות פונה בבקשה למשרד האוצר על-מנת שלהיות מוכר גם לביצוע עבודות ממשלתיות. קבלן מוכר הינו קבלן שמקבל אישור ממשרד האוצר ורשאי להתמודד במכרזים של […]

http://moch.gov.il/rasham_hakablanim/pages/pinkas_hakablanim.aspx

חוק רישום קבלנים קובע חובת רישום בפנקס הקבלנים כתנאי לביצוע עבודות בנייה בהיקפים שהוגדרו בו. החוק מסווג עבודות בנייה לענפים שונים וקובע סיווגים שונים לרשומים מכוחו בפנקס. הרשם מסווג את הקבלנים בהתאם ליכולותיהם, לאחר שנועץ בוועדה מקצועית, כדי להבטיח את הרמה המקצועית ואת טיבן של עבודות הבנייה. ביצוע עבודות הנדסה בנאיות בניגוד להוראותיו של החוק, […]

מתקנות ערעור מהימנות קובעות למשל כי נוהג מקובל הוא כאשר "קבלן מבצע את העבודות ברמה ובטיב התואמים את התחייבויותיו החוזיות או הדרישות המקצועיות של הענף שבו הוא רשום בפנקס". קבלן שלא נוהג כאמור נחשב כמי שנהג שלא עפ"י הנוהג המקובל והרשם מוסמך לבטל רישומו או לנקוט כנגדו באחד מאמצעי המשמעת שבחוק

ענף ראשי- בנייה- מוגדר כענף  100ונמצא בקבוצה  ג, בענף זה נכללים ענפי המשנה הבאים : עפר, חיצוב ופיצוץ  110 – קבוצה א פיתוח חצרות (שבילים, מדרכות, גידור ומקומות חניה) 111 – קבוצה א כלונסאות וקידוחים 120 – א כלונס בסלע (מיקרופיל) 121 – א בטונים, בניית שלדים 130 – ב שיפוצים 131 – א עבודות […]

(1)     פושט רגל, כל עוד לא שוחרר ותאגיד הנמצא בפירוק, למעט פירוק מרצון; (2)      מי שהורשע בעבירה שיש בה בהתאם למבחנים שנקבעו בתקנות כדי לערער מהימנותו להיות קבלן רשום או עבירה אחרת לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, שקבע לענין זה השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וכל עוד לא עברו שלוש שנים מיום […]

חוק רישום קבלנים נחקק בשנת 1969 על רקע הצורך בהסדרת תחום עבודות ההנדסה הבנאיות בישראל. מדברי ההסבר להצעת חוק רישום קבלנים לעבודות קבלניות, התשכ"ט-1969, ניתן ללמוד על מטרת החוק להבטיח שעבודות הנדסה בנאיות יימסרו לקבלנים ראויים וכשירים. החוק מורה על הכנת פנקס, בו יירשמו קבלנים המורשים לעסוק בעבודות הנדסה בנאיות ועל מינויו של רשם הקבלנים […]

כאשר הרשם מבקש להפעיל את סמכויותיו מכוח העילות הרגילות והמשמעתיות, ביחס לחברה שהחלו בעניינה הליכי חדלות פירעון, אין הוא נדרש לקבל אישור מבית משפט של חדלות פירעון. זאת, אפילו החל בעניינה של החברה מהלך של שיקום והבראה בפיקוח בית המשפט. לעומת זאת, אם מבקש הרשם להתלות את סיווגה של חברה קבלנית אך ורק מן הטעם שזו נכנסה להליך חדלות פירעון, אין הוא רשאי לעשות כן, בלא לקבל את אישור בית המשפט של חדלות פירעון, ובלבד שהוחל לגבי החברה מהלך של שיקום והבראה

לאחרונה ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי בת"א ע"י ועדת הערר, עפ"י חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט – 1969 (להלן- החוק), העוסק בקביעת זהות המנהל בפועל של עסקי תאגיד.

חברה קבלנית פנתה לוועדת הערר לאחר שבקשתה לרישום בפנקס הקבלנים נדחתה ע"י רשם הקבלנים. בקשת החברה לרישום בפנקס הקבלנים נסמכה על הוראות סעיף 4(א)(5) לחוק בדבר זכאותו של תאגיד לרישום, הקובע: "תאגיד אשר שניים לפחות מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו… ממלאים אחר התנאים שבאחת הפסקאות (1) עד (4)…".